מאמר ה – מנהיגות משתפת בארגון לומד

נסקור את השפעת המנהיגות על היכולת של ארגון לבצע למידה ארגונית. ראשית נגדיר מהי למידה ארגונית. על פי חוקרים למידה ארגונית הינה התנהגותו ויכולתו של ארגון להסתגל לאילוצי הסביבה (Argyris & Schön ,1978). על פי פופר וליפשיץ 2000)) יכולת למידה ארגונית מועילה מתאפשרת באמצעות אורן ועיצוב יכולות הלמידה מתוך הפרקטיקה. במאמר שפרסמו (שם) הגיעו למסקנה שככל שמנהלים עושים שימוש רב יותר בסמכות פורמלית ובכוח, כך קטנה הייתכנות ללמידה ארגונית בגופים שעליהם הם מופקדים, וככל שגדל השימוש בהשפעה בין-אישית, כך גדלים הסיכויים להשגת למידה ארגונית אפקטיבית. החוקרים נותנים לדוגמא חיובית את מודל התחקיר המבצעי של חיל האוויר, שמתבצע לאחר כל טיסה. בתחקיר סוקרים את כלל הטעויות שהיו בטיסה ללא הבדל של דרגה. קצין בכיר יכול להיות בשיח משותף עם טייס צעיר ולדבר באופן גלוי על שגיאותיו. יכולת זו מאפשרת לחיל האוויר לתחקר באופן מעמיק את שגיאותיו ומשמש כמנגנון איכותי ללמידה ארגונית הכולל: איסוף נתונים וניתוחם, הסקת מסקנות ולקחים, הפצת והטמעת הלקחים, שימוש בלקחים המופקים לצורך שיפור ביצועים.

 

פופר, מ., ליפשיץ, ר. (2000). השפעת המנהיגות על הלמידה הארגונית. מערכות, 369, 10-17.

Argyris, C., & Schon, D. (1978). Organizational learning: A theory in action perspective. Reading. MA: Addison – Weseley.