טעמים

הבית של נתן מיקנעם היה הבולט בבתיה של המושבה. הוא נבנה לצד הכביש הראשי ומאחוריו שדות של מלונים מתוקים מדבש שעליהם הייתה גאוותו המקצועית ופרנסתו להתפאר בה. פעם בשבוע שהיינו נוסעים לים הוא היה מחכה לנו בצד הכביש. ומעלה ל"טיולית" ארגז מלונים חינם ובמאפיה שלידו היינו קונים לחמניות טריות וחמות. וממשיכים לים.

בים הייתה אמירה קנטור קוראת לנו לארוחת הבוקר, היא עומדת באמצע ואנחנו סביבה במעגל, ואז מתיישבים כולם בישיבה מזרחית עם ידיים מושטות למעלה כדי שישארו נקיות מחול, ולתוכם היה כל ילד מקבל לחמנייה עם ביצה קשה ופלח מלון של נתן. אוי הטעמים הנפלאים הללו של פעם, אין עליהם.

כול הטעמים הנפלאים האלה מפעם. אלו שאספנו בחיינו, כמו שאומר הרב לייטמן, אינם הולכים לאיבוד, הם נשארים בנו בשביל שנצרף אותם כול יום לתלאות החיים שעוברים עלינו. בצורה כזו ניתן לשנות כל מצב מפחות טוב לטוב מאוד כמו למשל… לעורר מחדש את האהבה כלפי האישה, לתפקד שוב כאבא טוב כלפי הילדים שגדלו ורוצים לחלוב אותך כי אתה חייב להם.וגם כלפי החברים שהלכו איתך 40 שנה ולבסוף סובבו לך את הגב כשהתחלת ללמוד קבלה במרכז בני ברוך.

חברים טובים שלי תשמעו, קבלה היא זו שמלמדת אותנו את הטבע שלנו, את חוקי החיים ותפיסת המציאות, מה התכלית שלשמה נולדים ומתים. כמו "וואיז" היא עוזרת לנו להתמצא איפה אנחנו נמצאים כרגע ואיך ולאן להגיע. איך לקבל ללא גבול כשאתה נותן ללא תנאי.

טעמים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *